כותרות העיתונים וערוצי התקשורת זועקות בחודשים האחרונים על הסכומים המטורפים אותן משלמות חברות סטארט אפ וטכנולוגיה לצעירים שהשתחררו מהיחידות הטכנולוגיות בצה"ל או לבוגרים צעירים של לימודי מדעי המחשב. תוסיפו לזה שליחים עם ארוחות צהריים ממסעדות נחשבות, מסיבות מושקעות, טיולים לחו"ל, שיעורי יוגה או ברז בירה במשרד ותקבלו מה שהולך ועושה קולות של בועה. וכמו בכל חשש לקיומה של בועה, השאלה הגדולה של בועת השכר בהייטק היא מועד הפיצוץ שלה וכמה כואבת תהיה החזרה לקרקע.

את הקולות על קיומה של בועה ורמות השכר המוגזמות ניתן לשמוע גם ממנהלים בכירים בענף הטכנולוגיה. כמו למשל בכתבה שפורסמה באתר Geektime מנכ”ל סטארטאפ ישראלי שגייס 235 מיליון דולר יוצא נגד השכר בהייטק: ”הטבות מטורפות ולא הגיוניות”.

גיוסי הכספים הדרמטיים שזורמים לחברות הטכנולוגיות מאלצות אותם לגייס עובדים על מנת לספק את הסחורה למשקיעים. הנתונים על גיוסי הכספים כמעט בלתי נתפסים. על פי דוח IVC מיתר גויסו במחצית הראשונה של שנת 2021 לחברות הטכנולוגיה השקעות בסכום של 11.9 מיליארד דולר. הכספים שמגויסים מחייבים את החברות לפעול מהר על מנת לספק את הסחורה למשקיעים.

לצד הגיוסים הכספיים, מיצובה של ישראל כמעצמת סייבר בינלאומית מייצר עשרות חברות הזנק שמנסות להגיע במהירות לפריצה בינלאומית. הדרך לשם עוברת בשכר דמיוני ותנאים שמייצרים פערי שכר לא סבירים ומציבים לארגונים אחרים רף איתו קשה מאוד להתמודד.

כמה באמת מרוויח משוחרר טרי או בוגר מדעי המחשב שעוזב את הקמפוס ? קשה לדעת. אפשר להניח כי חלק מהמספרים שמסתובבים בכתבות השונות קצת מנופחים כנראה אין הרבה מאוד עובדים שתלוש השכר הראשון שלהם הוא של 80,000 שקלים, אבל גם רמות שכר של 35 עד 50 אלף שקלים מייצרות את בועת השכר בהייטק איתה יהיה קשה מאוד להתמודד. לעיתים נראה כי הרבה מאוד גורמים בשוק מעודדים את השיח התקשורתי על רמות השכר המטורפות בהייטק, מה שעשוי להוביל מיידית להגדלת הבועה. למרות זאת, גם המציאות עצמה חייבת להדאיג.

גם אם עובד בחברת סטארט אפ או חברת טכנולוגיה אחרת מקבל שכר התחלתי של 35,000 שקלים עלות המעסיק היא לפחות 10,000 שקלים נוספים מדי חודש. אגב, מבחינת השכר נטו הפערים אינם כל כך גדולים. משכורת של 35,000 שקלים תשאיר נטו חודשי של כ-19 אלף שקלים ועליה לשכר של 50,000 שקלים בחודש תגדיל את הנטו בכ-4,000 שקלים אבל תקפיץ בצורה משמעותית את המסים החודשיים שישלם העובד.

רמות השכר החדשות מייצרות גם תגובות שרשרת בענפים אחרים במשק הישראלי לרבות עלויות שכירות לדירות, מחירי קניה של דירות ורכישות יוקרה אחרות. רמות השכר הגבוהות גם מייצרות אתגר למעסיקים אחרים שעשויים למצוא את עצמם מול דרישות שכר עולות והוצאות שכר גוברות, מה שייאלץ אותם בסופו של תהליך להעלות מחירים.

אין ספק שמדובר על רמות שכר גבוהות במיוחד, אולם הפוטנציאל האמיתי הוא באופציות שעשויות להיות חלק מחבילת התגמול של העובד ומימוש שלהן עשוי להפוך את העובדים לעשירים – במיוחד אם החברות המעסיקות מגייסות בבורסה, נמכרות לחברות אחרות או מתמזגות לחברות ספאק (Special-purpose acquisition company) אשר הינן תאגיד הרשום בבורסה, מגייס כספים מהציבור במטרה לרכוש חברה פרטית, בלי שאותה חברה תזדקק להנפקה.

רמות השכר בהייטק יוצרות פערים משמעותיים בין מעסיקים ומרחיבות עוד יותר את הפערים בין מרכז לפריפריה ובין עובדים בארגונים שונים. הסיכוי של בוגר תיכון בעיירת פיתוח להפוך להיות חלק מחגיגת השכר והתנאים בחברות ההייטק קטן יותר מאשר של מי שסיים לימודים תיכוניים ברעננה, כפר סבא או רמת השרון.

כבר היום חברות מתקשות מאוד לגייס עובדים בישראל. התוצאה תהיה הוצאה של פעילויות מישראל למדינות אחרות והקמת מרכזי פיתוח במדינות בהן ניתן למצוא עובדים מיומנים ברמות שכר נמוכות יותר. תמיד יהיו עובדים ייחודיים אשר לא ניתן למצוא תחליף לכישורים שלהם במקומות אחרים, אולם לעובדים רבים ניתן למצוא תחליף.

התוצאה של היעדר יכולת לגייס עובדים עלולה להיות חמורה. חברה אשר לא יכולה לגייס עובדים בישראל תנסה להקים את הפעילות שלה במקומות אחרים או להוציא את פעילות הפיתוח למדינות בהן היא יכולה לגייס עובדים ורמות השכר סבירות יותר.

השוק הטכנולוגי בישראל עומד בפני סכנה כי רמות השכר הגבוהות הן למעשה חרב פיפיות אשר תוביל ליציאה של חברות מישראל לטובת מדינות עם שכר סביר יותר לעובדים ובשלב הבא פיצוץ של בועת השכר בהייטק וחזרה לרמות שכר ותנאים סבירים יותר. כןכבים תמיד יהיו, אולם סביר להניח כי בסופו של תהליך רמות השכר לעובדים מתחילים יתאזנו בנקודה הגיונית יותר, מה שיחזיר את הכוח למעסיקים.

תנאי ההעסקה של עובדי ההייטק, אשר משלבים לצד השכר מרכיבים ייחודיים כמו מענקי חתימה, אופציות או מניות דורשים התייחסות מעמיקה לתנאי הסכם ההעסקה ולתרחישים השונים איתם עשוי העובד להתמודד במהלך ההעסקה. משוחרר טרי מהצבא או בוגר מדעי המחשב לא תמיד ערניים לשלל הסוגיות איתן יש להתמודד במסגרת הסכם ההעסקה וחותמים על ההסכמים בלי לקרוא אותם ובלי להבין בדיוק מה הם אומרים.

בטרם החתימה על ההסכם ניתן להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה אשר מתמחה בהסכמי העסקה של עובדי טכנולוגיה. במיוחד בהסכמים מורכבים יש לשים לב לסוגיות השונות שעולות כמו אופציות, מניות, מענקי חתימה וכו'.

הכותב, עו"ד גיא שמואלי, שותף במשרד שמואלי שמשון RGS אשר מייצג עובדים ומעסיקים בתחום הטכנולוגיה, הסטארט אפ וההייטק