בשוק תעסוקת ההייטק של היום נוצר עודף של ג'וניורים- עובדים ללא ניסיון מקצועי קודם בתחום. זאת על אף שרוב המשרות הלא מאוישות ושמורגש בהן מחסור ממשי, הן רק לבעלי שלוש שנות ניסיון ומעלה. שלושת המקצועות המובילים שמורגש בהן כיום מחסור ממשי- מהנדסי תוכנה, מהנדסי חשמל ומהנדסי מכונות. כך נחשף היום לראשונה בוועידת התעשייה וההייטק באילת, בסקר מיוחד שערכו איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים ודלוייט על מנת למפות את צרכי שוק תעסוקת ההייטק.

כמו כן עלה מהסקר שנחשף כי נשים ממשיכות להוות כשליש בלבד מהשכירים בהיי-טק ושני שליש מהשכירים בתעשיית ההיי-טק הם עדיין גברים יהודים. בני מיעוטים וחרדים מהווים פחות מ- 5% מכוח האדם העובד בהייטק.

על מנת לשנות את המגמה, ולצמצם את המחסור בכוח אדם, באיגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים ודלוייט הציגו היום בועידה תוכנית פרקטית להכשרת כ-5,000 עובדים חדשים בהייטק בתוך 3 שנים. התוכנית מבוססת על מספר תוכניות שיאפשרו הכשרה של עובדים ישראלים ו-"יבוא" של עובדים זרים, ותוכניות לשילוב בני מיעוטים וחרדים.  

התוכניות שיאפשרו את ההכשרה של עובדים ישראלים למקצועות ליבה בשילוב התעשייה, בדגש על אוכלוסיות בתת ייצוג הן: תוכנית "צוברים ניסיון": תוכנית ליצירת גו'ניורים + בתעשייה; תוכנית "המקפצה להיי-טק": תוכנית הכשרה והשמה ביחידות טכנולוגיות ממשלתיות;  הרחבת המסגרות הטכנולוגיות המכשירות בצה"ל, בדגש על אוכלוסיות בתת ייצוג; תכנית "מוכשרים מבפנים": הכשרות פנים ארגוניות בתוך התעשיה, לטובת התעשיה; ותוכנית "פרחי היי-טק": תכנית מנהיגות עסקית וטכנולוגית.

התוכניות לשילוב כוח אדם מיומן מחוץ לישראל הן: "קליטת עלייה": משיכה של תושבים חוזרים ועולים חדשים לשילוב מהיר בחברות  ההיי-טק; "פיתוח אזורי": שילוב עובדים פלסטינים בעלי הכשרה וניסיון טכנולוגיים; "עם הפנים החוצה": ועידוד ותמיכה בפעילות M&A / Offshore.

כמו כן התוכנית של התאחדות התעשיינים ודלוייט כוללת תוכנית לשיפור הקליטה והשילוב של אוכלוסיות בתת ייצוג, המתמודדות עם אתגרים וחסמים לשילובן הראוי במגזר ההיי-טק, על אף עמידתן בתנאי הסף הנדרשים. לשם כך מציעים בתוכנית לצאת ב: קורס מגייסים/ות מגוונים/ות; מענקי הכלה; קורסי השמה תעסוקתיים אונליין; ויצירת דוח שנתי של 50 החברות המובילות בישראל בגיוון והכלה.

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים מסר בפאנל "מאקזיט לסקיילאפ" בוועידה כי "התוכנית מביאה פתרון באופן דחוף לבעיית כוח האדם בהיי-טק אם אנחנו רוצים שהענף ימשיך להוביל ולמשוך את הכלכלה הישראלית. כיום ישנו ביקוש עולמי מטורף לתעשייה הישראלית, אבל אנחנו מוגבלים ביכולת לענות על הביקושים בגלל קשיים באיתור והכשרה של כוח אדם מיומן ואיכותי נוסף, החסר בתעשייה כיום. הדבר עלול להביא את החברות הגדולות לחיפוש ספקים ופתרונות אחרים בחו״ל על חשבון הספקים הישראליים ואז הפסדנו כולנו. אנחנו בנחיתות מול המתחרים בעולם בכל הכשל בהכשרת ההון האנושי הנדרש ואין הכוונה רק למחסור היום, אלא לחיוניותה של תכנית חומש לאומית למיסוד, תקצוב ויישום בתחום החינוך להיי-טק. אי אפשר להכניס אוטומציה חדשה כשאין מי שיפעיל אותה. זה פוגע בהגברת הפריון, תחום בו ישראל נמצאת הרחק מאחור. התוכנית  פותרת בעיות אלו״.

יו"ר פורום חברות הסייבר בהתאחדות התעשיינים ומייסד חברת ווטרפול, ליאור פרנקל, שגם כן לקח חלק בפאנל, מסר כי "סקטור ההייטק, ובתוכו תחום הסייבר, עובר תהליכי עומק בשנים האחרונות, אשר חלקם הושפעו גם מתקופת הקורונה. אנחנו רואים חברות, ויזמים, אשר מסתכלים על הטווח הרחוק, על בניית חברות ישראליות גדולות, ועל הצלחה גלובאלית כחברות עצמאיות. מדינת ישראל בורכה בחברות הייטק מובילות, מבוססות ידע ובנויות על קווים תרבותיים משותפים. מה שצריך לזכור שאנחנו לא לבד בעולם, מדינות רבות (ארה"ב, סין, הודו, ואחרות), בנו וממשיכות להשקיע, במגזר ההייטק המקומי שלהם וגם במשיכה של יזמים ואנשים מישראל אליהם, ובהצלחה ניכרת. אם לא נשכיל לבנות פה מערך של הכשרת כוח אדם בתחום המבוסס על השכלה רחבה, בשילוב הכשרה טכנולוגית, לא נוכל לשמור על המשך הצמיחה. ככל שזה יקרה, התחום ימשיך ויצמח וגם יחזיר אליו רבים מאלו שעברו לחברות ומדינות אחרות".