הקרן הלאומית למדע  ISF Foundation, העניקה מענקים לשלושה חוקרי מכון המחקר מיגל בצפון. מכון המחקר המדעי-יישומי נמצא בגליל, והחוקרים מכהנים גם כמרצים במכללה האקדמית תל-חי. שלושת הזוכים הם ד"ר איתי אופטובסקי, ד"ר רואי גוטמן וד"ר איתי שרון.

ד"ר איתי אופטובסקי זכה במענק מהקרן הלאומית למדע (ISF) על מחקרו בנושא השפעתן המטבולית של פטריות על חרקים בסביבת רקב

ד"ר אופטובסקי חוקר במעבדה למטבוליזם והזנה בחרקים במכון המחקר מיגל, ומרצה במכללה האקדמית תל-חי, במחלקה למדעי החי.מאז ומתמיד התעניין בנושאים הפרקטיים של עולם המדע והמחקר ובנוסף ריתקה אותו עבודת המעבדה המולקולרית, ומכאן השילוב בין מעבדה לתחום החרקים. במהלך לימודי הדוקטורט שהה בקנטקי ובריברסייד קליפורניה בארה"ב, והתמחה בשילוב של מחקר אקולוגי בעכבישים ומזיקים, עם שיטות מולקולריות. לדבריו:" עוד בהיותי פעוט ועד גיל נעוריי הוקסמתי מעולם החרקים, וגידלתי אותם בחדרי, כולל עקרבים וזוחלים שונים, שלעיתים יצאו מגבולות חדרי והסתובבו בבית. החרקים קרובים לליבי והם תשוקתי מילדות, מכיוון שהם נמצאים בכל מקום, הם מגוונים ויש בהם מן המסתורין".  

ד"ר אופטובסקי חוקר נושאים שכמעט לא נחקרים בעולם, ובוחן את השפעת הפטריות בקיבת ה- BSF ,זבוב החייל השחור (זח"ש), ובעיקר מתמקד בקשר המטבולי שלהן. ידוע שחיידקים ופטריות משפיעים על בני האדם בתהליכים המתרחשים בקיבה, וגם לזח"ש קיימות פטריות ירודות בקיבה (סוג של שמרים). חרק זה מהווה תחליף חלבון להזנת בעלי חיים ובעתיד יהווה חלבון עשיר במזונות לבני אדם.

ד"ר אופטובסקי בוחן את השפעתן של תרכובות הפטריות בקיבה והסיוע שלהן לזח"ש באמצעות חומרי הייצור שהן מפיקות (כמו חומצות שומן שונות), לניצול ועיכול חומרים שהזח"ש אינו יכול לעכל בעצמו.

ד"ר רואי גוטמן זכה במענק חמש שנתי מהקרן הלאומית למדע (ISF) על מחקרו בנוגע לשאלה האם השמנה הנגרמת ממזון עתיר שומן קשורה בפער בין קצב השעון היממתי הפנימי לקצב מחזור התאורה הסביבתי

ד"ר גוטמן, הוא ראש המעבדה לפיזיולוגיה אינטגרטיבית במכון המחקר מיגל, וראש החוג למדעי החי במכללה האקדמית תל-חי. את  תאריו הראשון והשני ואת לימודי הדוקטורט סיים ד"ר גוטמן באוניברסיטת תל-אביב. במסגרת התואר הראשון למד ביולוגיה כללית, ובתואר השני אקולוגיה ואיכות הסביבה. בעבודת המחקר לתואר השני בחן אסטרטגיות שיחור מזון ובחירת זמני פעילות של מכרסמים מדבריים, ובלימודי הדוקטורט בפיזיולוגיה של בעלי חיים, חקר את ההתאמות האקו-פיזיולוגיות של מכרסמים מדבריים לתנאים של זמינות מזון משתנה. ד"ר גוטמן השתלם כפוסט-דוקטורנט באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק וחקר מנגנוני בקרת משקל המצמצמים את הירידה במשקל במהלך מגבלת מזון,

ולאחר מכן השתלם כפוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית, וחקר את הקשר בין אריכות ימים ומנגנונים המעורבים בבקרת משקל ובין השעון הביולוגי היממתי. קבוצת המחקר שלו במיגל עוסקת במגוון תחומים הקשורים בבקרת משקל, מחלות מטבוליות, תזונה ותוספי תזונה ושעונים ביולוגים. במחקר בתחום השעונים הביולוגייםבוחן ד"ר גוטמן את הקשר בין משטר תאורה, והתאמתו או אי התאמתו לקצב השעון הפנימי היממתי, ונטייה להשמנת יתר בהינתן מזון עתיר שומן. בעקבות הזכייה במענק מתכנן ד"ר גוטמן להמשיך לבחון היפותזות הקשורות ביחסי הגומלין בין מנגנוני בקרת המשקל לשעון היממתי הפנימי והשפעות חיזוקו או החלשתו (ע"י חשיפה למשטרי תאורה משתנים

ד"ר איתי שרון זכה במענק הקרן הלאומית למדע (ISF) על מחקרו בנושא פיתוח שיטות חישוביות לאפיון אוכלוסיות וחיבור גנומים מבסיסי נתונים מטהגנומים עתירי מידע של קרקע.

ד"ר שרון ראש המעבדה למיקרוביולוגיה חישובית, הגיע עם משפחתו לפני חמש שנים היישר למכון המחקר מיגל, מאוניברסיטת ברקלי, ארה"ב, שם סיים את הפוסטדוקטורט בתחום מיקרוביולוגיה חישובית המשלב מיקרוביולוגיה ומדע המחשב. לדבריו: "רב-התחומיות במחקר הקיימת במכון מיגל, התאימה לי והרשימה אותי, ואני מאמין באנשים שעומדים בראש המערכת ומנהיגים את מיגל לכיוונים נכונים ולסטנדרטים מדעיים גבוהים".

את לימודי הדוקטורט סיים בטכניון בהנחיית פרופ' עודד בז'ה מהפקולטה לביולוגיה ופרופ' רון פינטר מהפקולטה למדעי המחשב. במהלך הדוקטורט חקר וירוסים שנושאים מערכות פוטוסינתטיות בגנום שלהם ומדביקים חיידקים פוטוסינתטיים באוקיינוסים. לדבריו: "חלק גדול מהפוטוסינתיזה על פני כדור הארץ מתרחשת בים וחלקם של חיידקים פוטוסינתטיים בתהליך הוא משמעותי". התגלית החשובה הזו פתחה פתח לשאלות נוספות: מדוע נושאים הווירוסים את המערכות הפוטוסינתטיות שנמצאות גם על גנום החיידקים אותם הם מדביקים? מהו חלקם של הווירוסים במעגל הפחמן העולמי?

במהלך הכשרת הפוסטדוקטורט בהנחיית פרופ' ג׳יל בנפילד באוניברסיטת ברקלי, חקר דר׳ שרון את הקשר בין אוכלוסיות מיקרוביאליות לבין מגוון סביבות; אדמה, מי תהום, ובני אדם. ד"ר שרון הצטרף לפרויקט בו חקר כיצד אוכלוסיות מיקרוביאליות מתבססות במעיים של תינוקות שרק נולדו. במסגרת זו, פיתח ד"ר שרון שיטה חישובית חדשה לחיבור גנומים של מיקרואורגניזמים מתוך DNA שרוצף מאוכלוסיות חיידקים (טכניקה שנקראת מטהגנומיקה) וחקר בעזרתה חיידקים אותם לא ניתן לגדל במעבדה. השיטה נמצאת בשימוש נרחב כיום וסייעה לאפיון מגוון רחב של מיקרואורגניזמים אותם לא ניתן היה לאפיין בעבר. המחקר שזיכה את ד"ר שרון במענק ISF מתמקד בפיתוח שיטות חישוביות למחקר המיקרוביום של האדמה, שהיא הסביבה עם האוכלוסייה המיקרוביאלית המורכבת ביותר המוכרת במחקר. למיקרוביום האדמה תפקיד חשוב במחזורים גיאוכימיים בטבע וכמובן בחקלאות ובקשרי גומלין עם צמחים. ד״ר שרון מקווה שתוצרי המחקר יסייעו לאנושות בהתמודדות עם נושאים סביבתיים דוגמת משבר האקלים ושיפור תהליכים בחקלאות.

הקרן הלאומית למדע  ISF Foundation מהווה במשך מספר עשורים כוח המוביל את התמיכה במחקר הבסיסי בישראל. עיקר מימונה של הקרן, במועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), דרך הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת).  הקרן מעניקה תמיכה למגוון רחב של תחומי מחקר, ביניהם מדעים מדויקים וטכנולוגיה, מדעי החיים ורפואה, מדעי הרוח ומדעי החברה. תמיכה זו מוצעת לחוקרים וחוקרות במוסדות להשכלה גבוהה, מכוני מחקר ובתי חולים בישראל .